קראתי את הספר המקסים והקולח של כרמי חוסטצקי משיח. זה ספר שמספר ברגישות (ובהומור) על קשר בין אבא לבת שלו ועל היכולת שלהם להסתדר ביניהם מספר שבועות בזמן היעדרות של האמא שנסעה לחו"ל. הספר מעלה שאלה האם אבא יצליח בזמן ההיעדרות של האמא לעשות לבתו קוקיות (תפקיד שאותו מילאה רק האמא עד נסיעתה לחו"ל).
הספר מאתגר את התפיסות המגדריות הבינאריות של תפקידים משפחתיים ומציע אפשרות שכל אחד ואחת במשפחה יכול או יכולה למלא תפקידים שמלכתחילה מיועדים לכאורה למגדר מסוים. החשיבות של הספר הוא בהרחבת הספקטרום המגדרי-משפחתי ומאפשר מצע לכל ילד וילדה לחשוב מחדש באופן יצירתי על שאלות כמו האם רק הורה ממגדר מסוים יכול למלא פונקציה מסוימת שייעדנו לו או לה? ואולי בעצם התרגלנו לחשוב באופן כ"כ סטריאוטיפי על חלוקת התפקידים המגדרית שלא נפתחו אפשרויות מגוונות לכל הורה להיות במנעד רחב יותר של תפקידים משפחתיים?
האיורים בספר של אליאנה רוזנצוויג מקסימים, מצחיקים ומשדרים משהו תמים שניתן להרגיש דרכם שהם באים מנקודת המבט של הילדה. לדעתי האיורים תורמים לתחושה הכללית של הספר שמנסה לראות את העולם מנקודת מבט של ילדה ששואלת שאלות על דברים שנתפסים בעיני המבוגרים כמובנים מאליהם.
הספר תואם את רוח התקופה בה בשנים האחרונות קיימות משפחות אלרטנטיביות/להט"ביות/חד הוריות חדשות שמאתגרות מחדש את כל חלוקת התפקידים המסורתית בין גבר לאשה, ובהיעדר מודלים משפחתיים קודמים עבור משפחות אלו, ההורים במשפחות אלו נדרשים לחשוב מחדש על סוג ואיכות ההורות שלהם ועל חלוקת התפקידים ביניהם לא על סמך מגדר אלא על בסיס היבטים אחרים כגון יכולותיהם, רצונותיהם ומגבלותיהם של ההורים. הבחירה של כרמי דווקא למקם את הסיפור במסגרת משפחה "סטרייטית" היא בחירה חכמה שמדגישה שהשאלות הללו צריכות להיבחן מחדש בכל משפחה באשר היא ולא בשל מבנה ייחודי כזה או אחר של משפחה.
לסיכום ממליץ על הספר בכך שהוא מעודד ילדים (ומבוגרים) לחשיבה פתוחה, גמישה ויצירתית, שיכולה לעורר דיון ער בקרב בני המשפחה על חלוקת התפקידים ביניהם ועל הקשר של המגדר לכך בבחירת התפקיד.
ובאופן אישי אוסיף שאחד הדברים שאני נהנה בהם כאב לבתי, הוא לעשות לה צמה לפני מסגרת הלימודים :)
ברק תור,
עו"ס קליני, פסיכותרפיסט