סקירה של אורנה שפי.

"ספר מלא שמחה ואופטימיות. ראיה חיובית , אמונה עצמית וביטחון עצמי.

רונה ילדה מתולתלת ומקסימה, רגילה שכל בוקר אימה עושה לה קוקיות בשיער. קוקיות עמידות ומדוייקות. אחת בצד ימין ואחת בצד שמאל, והן לא מתפרקות בכלל לאורך כל היום.

יום אחד אימה מודיעה שיש לה נסיעה מטעם העבודה, לצרפת. רונה מוטרדת. מי יכין לה את המאכלים שהיא אוהבת? איך היא תקבל נשיקה עם הבושם של אמא? אבל יותר מכל היא תוהה מי יעשה לה את הקוקיות לגן? הרי אבא יודע לבשל ולתת נשיקה, אבל לא יודע לעשות קוקיות.

"מה עושים כשלא יודעים – פשוט מתאמנים"

אז אבא ניסה כל יום מחדש לעשות קוקיות וכל פעם הן יצאו שונות ומשונות.

ורונה? רונה שמחה בהן. מבחינתה הן היו מיוחדות ולא משונות. וכשאמרו לה בגן שהקוקיות שלה מבולבלות היא אמרה שהן מיוחדות.

ואבא? הוא המשיך להתאמן מידי יום עד שהצליח לעשות קוקיות בדיוק כמו אמא. עמידות ומדוייקות שלא מתפרקות.

אהבתי את ההתמקדות באבא ובת. את הגישה החיובית והאופטימית של רונה, ואת המסר המועבר בצורה פשוטה ונעימה, מה שלא יודעים מנסים שוב ושוב עד שמצליחים.

ספר ילדים שונה וייחודי עם מסר חיובי שעובר בצורה ברורה וטובה. האיורים צבעוניים, מקסימים ועשירים בפרטים ולגמרי משקפים את תוכן הסיפור.

קריאה מהנה.

#סקירותאבאעושהקוקיות